11 December 2006

מה שאורי גלר וקשת שכחו לספר לצופים: הקברניט לא היה קברניט ולא הטיס את המטוס

קורא המחשבות הלאומי הבטיח לצופים בבית תרגיל שלא ישכחו ו"תיקשר" עם קברניט אל על בטיסה מבנגקוק לישראל

http://advertising.themarker.com/tmc/article.jhtml/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20061211_799376

This item was sent using Google Desktop.  Find out more at http://desktop.google.com/?hl=en.

עו"ד יוצאת אתיופיה: תנו לי צ'אנס לעבוד

10:03 , 11.12.06
מתקשים לפרוץ
צילום: דודי ועקנין חג של בני העדה האתיופית (ארכיון) צילום: דודי ועקנין
עו"ד יוצאת אתיופיה: תנו לי צ'אנס לעבוד

יוצאי אתיופיה מתקשים לפרוץ למעגל התעסוקה הכללי במשק, גם לאחר לימודים אקדמים. עו"ד בת-אל אנניה מירושלים, עובדת כבר יותר מחצי שנה בעבודות מזדמנות, תמורת שכר מינימום. "לא בשביל זה השקעתי ארבע שנים בלימודים"
יעל ברנובסקי

מתקשים לפרוץ למעגל העבודה. יוצאי אתיופיה לא הופתעו מקריאת מסקנות דו"ח העובדים של האגודה לזכויות האזרח שהתפרסם אתמול (א'). רבים מהם, בוגרי תארים אקדמאים, מתקשים להיקלט בשוק העבודה בישראל. רובם לא מצליחים לצאת מגבולות התעסוקה בפרויקטים הקשורים לקהילת יוצאי אתיופיה.

עו"ד בת-אל אנניה מירושלים, נמצאת במצב זה. היא עובדת כבר יותר מחצי שנה בעבודות מזדמנות, תמורת שכר מינימום. לא כך דמיינה את חייה המקצועיים כשלמדה משפטים באוניברסיטת בר אילן, עמדה בהצלחה במבחנים וקיבלה את רישיונה לעסוק בעריכת-דין. "אני לא רוצה לעבוד בפרויקטים של הקהילה. לא בשביל זה השקעתי ארבע שנים בלימודים וקיבלתי רישיון לעריכת-דין. יש לי מספיק מוטיבציה וכישורים להשתלב בשוק העבודה".

במהלך השנה שחלפה מאז שהוסמכה לעורכת-דין, ניגשה אנניה לאין-ספור ראיונות עבודה ומבדקים, אך לדבריה, תמיד קיבלה תשובות שליליות. "למרות שהתשובות היו יפות, לא פעם נתקלתי בהבעה מופתעת על פניהם של המעסיקים, או פקידה ששאלה אותי אם אני בטוחה שהוזמנתי לראיון עבודה". היא מספרת שגם כאשר ניסתה לגשת למכרזים ציבוריים, הועדפו על פניה עובדים מתוך המערכת, שעבורם תהליך המבדקים היה פורמאלי בלבד.

עו"ד אנניה עובדת היום בעבודה זמנית, כדי לפרנס את עצמה ולסייע לבעלה הסטודנט, שעובד במשרה חלקית. "אני קמה בבוקר, מסתכלת במראה ולא מזהה את עצמי. הביטחון העצמי שלי ירד, אני מרגישה מושפלת ומתוסכלת. זה גם לא משפיע טוב על הסביבה הקרובה שלי".

לדבריה, גם האחים שלה מאבדים תקווה ואומרים שאין טעם ללמוד, מפני שהיא לא מצליחה למצוא עבודה במקצוע שאותו למדה. עם זאת, אנניה מבקשת שיתנו לה הזדמנות: "אני לא מאבדת תקווה ורק מבקשת שיתנו לי צ'אנס להוכיח את עצמי, להראות לכולם שאני יכולה להיות עו"ד טובה".

רבים מיוצאי העדה מוחים על ניצול במקומות העבודה. והם לא לבד. ויטלי שבתאי, משמש כרכז סניף נתניה של עמותת "צנטוריון", המעניקה סיוע משפטי לעולים העוסקים באבטחה ובשירות, מספר שגם עולים מחבר העמים נתקלים בבעיות דומות. לדבריו, "אני עובד כמאבטח 8-10 שעות ביום ומשתכר 4,000 שקל בלבד. אני עובד כבר שמונה חודשים ויודע שבעוד חודשיים אזרק ממקום העבודה, כי חברות שמירה תמיד עושות את זה כדי לא להעניק קביעות ופיצויים".

הוא הוסיף ש"עולים חדשים מחבר העמים מתקשים למצוא עבודה במקומות אחרים מלבד תחומי האבטחה והניקיון, בשל קשיי השפה. הם אינם מודעים לזכויותיהם הבסיסיות ושמחים לקבל משכורת, אפילו מינימלית, תוך ויתור על זכויותיהם".




חדשות ב-SMS - עדכונים מחדר החדשות של ynet ישירות לסלולרי שלכם.


Try it - tell me where it takes you